
הטירוף סביב הכנאפה שיש לאחרונה זה משהו מבורך אבל לא ברור בכלל. הכנאפה קיימת כאן המון שנים ופתאום תפסה תאוצה. אני מאוד אוהב כנאפה בייחוד כשהיא חמה רגע אחרי שירדה מהאש. יאמי!
אבל מבחינתי עוד לפני הכנאפה אני זוכר קינוח אחר שמבוסס על שיערות קדאיף. זוהי עוגת קדאיף.
בתור ילד אני זוכר שהורי היו לוקחים אותי לדיזנגוף סנטר. זה היה ממש אחרי שהמקום הזה נפתח. היינו מסתובבים ומשתוממים מהחנויות ומהקונספט בכלל. פעם ראשונה שהיה בישראל קניון. עד אז היינו קונים כל דבר בחנויות ברחוב הראשי של העיר או במרכזון שהיה ליד הבית. לא היה דבר כזה דמוי קניון שריכז חנויות רבות ומפוארות תחת קורת גג אחת.
אם נחזור לסיפור אז הייתי מסתובב עם הורי בחנויות של דיזנגוף סנטר ולכשהיינו מסיימים את הסיבוב היינו מתיישבים בקפה “שלי” ומזמינים שתיה לכל אחד ועוגת קדאיף. פעם ראשונה שטעמתי את העוגה פשוט השתגעתי! עוגה כל כך פשוטה וטעימה. אני עדיין זוכר את הכפית עוברת את שיערות הקדאיף הקשיחות, נתקלת בקרם רך ואז בתחתית עוד שיערות קדאיף ספוגות בסירופ סוכר. כל כך מרענן בגלל המלית הקרה וכל כך מרקמים שונים שזה באמת תענוג אחד גדול.
עם השנים בית הקפה “שלי” נסגר והעוגה נעלמה ואני שכחתי ממנה אבל שגעון הכנאפה החזיר אותי לזכרון הילדות הזה והחלטתי לשחזר את העוגה. זו עוגה ממש פשוטה להכנה. פחות משעה של הכנה כולל זמן התנור ואחרי זה רק לקרר את העוגה היטב במקרר.
כמובן שלעוגה נזדקק לשיערות קדאיף. אני מעדיף לעבוד עם שיערות טריות שבאות קפואות אך אפשרי להשתמש גם בשיערות היבשות שאפשר לקנות היום בכל סופר. כל יתר החומרים רגילים ביותר.
אז מה דרוש לנהו בשביל ההפקה הזו שתיתן לנו עוגת קדאיף בתבנית מלבנית רגילה בגודל 23 על 33 סנטימטר?
לשיערות הקדאיף:
- 400-500 גרם שיערות קדאיף טריות (מוקפאות) או יבשות
- 150 גרם חמאה
לסירופ הסוכר:
- 200 גרם או כוס סוכר
- כמה טיפות תמצית וניל
לקרם:
- 500 מיליליטר או שני מיכלים של שמנת מתוקה
- חבילה או 80 גרם אינסטנט פודינג וניל
- 2 גביעים של 200 גרם שמנת חמוצה כלומר 400 גרם שמנת חמוצה
- 60 גרם או שליש כוס סוכר

שנתחיל? מתכון כל כך קל ועם זאת מרענן, מפתיע וטעים בצורה יוצאת דופן.
- מחממים תנור ל-170 מעלות.
- מתחילים בהכנת שיערות הקדאיף. אם משתמשים בשיערות קדאיף יבשות אז פשוט מניחים אותן בקערה גדולה. אם משתמשים בשיערות קדאיף טריות (קפואות) אז שמים אותן בקערה גדולה ומפרידים אותן בעזרת הידיים. המטרה שלנו היא שלא יהיו גושים של שיערות דבוקות אלא שכל השיערות יהיו מופרדות. זה שלב שיכול לקחת 2-3 דקות אז לא למהר ולעשות את זה טוב.
- ממיסים את החמאה ושופכים לקערת הקדאיף.
- בעזרת הידיים מערבבים היטב את החמאה עם שיערות הקדאיף. המטרה היא לצפות את כל שיערות הקדאיף בחמאה ולא להשאיר שיערות יבשות.


- מפזרים בשכבה דקה ואחידה את שיערות הקדאיף על תבנית מרופדת בנייר אפייה.

- מכניסים את התבנית עם שיערות הקדאיף לתנור החם (170 מעלות) ואופים 20-25 דקות בערך. לאחר 15 דקות פותחים את דלת התנור ומערבבים את השיערות כך שגם חלקים שנשארו לבנים ביחס לחלקים אחרים יקבלו צבע יפה. אנו רוצים שכל השיערות יקבלו צבע לא כהה מדי אך גם לא ישארו לבנות. פותחים ומערבבים את השיערות לפי הצורך בכדי שכל השיערות יקבלו צבע אחיד עד כמה שאפשר.


- מוציאים את התבנית מהתנור ונותנים לשיערות הקדאיף להתקרר.

- מכינים את סירופ הסוכר:
- בסיר קטן שמים כוס סוכר, חצי כוס מים וטיפת תמצית וניל.


- מדליקים את האש ומביאים את תערובת הסוכר לרתיחה. מבשלים עוד 5 דקות בערך לסירופ סמיך.

- כמחצית משיערות הקדאיף שהתקררו בינתיים מניחים בשכבה אחידה בתחתית התבנית שלנו.


- מפזרים בעזרת כף את מרבית הסירופ בצורה אחידה על שיערות הקדאיף. למה רק את מרבית הסירופ ולא את כולו? אנחנו רוצים שיערות קדאיף שיהיו רטובות במידת מה אבל לא ממש ספוגות ולא “טובעות” בסירופ. מתחילים לשים סירופ וכאשר רואים שכיסינו את מרבית השיערות אפשר להפסיק וזהו. לא חייבים לנצל את כולו.

- מכינים את הקרם:
- בקערת המיקסר שמים את השמנת המתוקה, השמנת החמוצה, האינסטנט פודינג וניל ושליש כוס סוכר. כל המרכיבים חייבים להיות קרים בכדי לקבל קצפת יפה ויציבה.
- מקציפים את המרכיבים לקצף יציב מאוד. זה אמור לקחת 2-3 דקות.


- בודקים ששיערות הקדאיף בתחתית התבנית שלנו כבר קרות ואז מפזרים שלושת רבעי מכמות הקצפת עליהן ומיישרים עם קלף או בכל דרך אחרת.




- מפזרים את שארית שיערות הקדאיף על פני העוגה בצורה אחידה ושלא ישארו חורים דרכם יראו את הקצפת.



- את שארית הקצפת אפשר לשים בשקית זילוף ולזלף פרחים יפים. לא ממש חייבים לעשות את זה. גם ככה העוגה יפה וטעימה.
- זהו, העוגה מוכנה. מכסים את העוגה ומעבירים למקרר להתייצבות הקרם במשך 3-4 שעות לפחות.









אהבתם את העוגה? אולי יעניין אתכם גם קלצונה נוטלה מטורף או ברד פודינג קינמון מעלף?
אם אהבתם אשמח לדעת (גם אם לא).
אם הכנתם אשמח שתשתפו איתי את הרשמים שלכם ו/או תמונה.
אם אתם מוצאים שהמתכון הזה מעניין לכם אשמח אם תרשמו לעידכונים במייל. עושים את זה פה למטה או בצד, מקבלים מייל לכתובת הדואר שרשמתם ומאשרים אותו. זה יבטיח שתקבלו מתכונים חדשים שלי היישר אליכם!
בתיאבון!
משה היקר
המתכונים שלך טעימים מאד והסיפורים מעניינים.
כן זכרונות הקדאיף לא רק בשלי אלא גם ב”לונדון” על כל סניפיה… טעם של פעם…
אשמח אם תשחזר עודה אגדית של תושבי תל אביב כמוני מבית קפה מסעדה “אוסלו” בסוף
רחוב אבן גבירול מתחת לגשר… עוגת הגלידה המפורסמת שלהם עם המרציפן בפנים
ואגוזי הפקאן המסוכרים… נעלמה לצערי יחד עם סגירת בית הקפה האגדי…
תודה איש מוכשר
ורדה
היי ורדה,
שמח לשמוע שהבלוג מוצא חן בעינייך!
נכון, הייתה עוגה כזו גם בקפה לונדון. הזכרת לי 😀.
לצערי לא מכיר את העוגה של קפה אוסלו אבל אחפש.
תודה לך!!!
הי, אני בדיוק מכינה את העוגה. את האטריות העליונות לא מרטיבים עם סירופ?
לא. לא מרטיבים. אין צורך.
בהצלחה שירית!!!
נ.ב.
שכחתי לשאול, באיזו גבינה אתה משתמש בכנאפה ?
יש גבינת עיזים נמתחת כמו מוצרלה?
תודה ורדה
בתאריך יום ה׳, 1 באוק׳ 2020, 09:38, מאת Varda Hecht :
> משה היקר
> המתכונים שלך טעימים מאד והסיפורים מעניינים.
> כן זכרונות הקדאיף לא רק בשלי אלא גם ב”לונדון” על כל סניפיה… טעם של פעם…
> אשמח אם תשחזר עודה אגדית של תושבי תל אביב כמוני מבית קפה מסעדה “אוסלו”
> בסוף רחוב אבן גבירול מתחת לגשר… עוגת הגלידה המפורסמת שלהם עם המרציפן
> בפנים ואגוזי הפקאן המסוכרים… נעלמה לצערי יחד עם סגירת בית הקפה האגדי…
> תודה איש מוכשר
> ורדה
>
> בתאריך יום ה׳, 1 באוק׳ 2020, 04:44, מאת במטבח של מושף <
אני משתמש במוצרלה וריקוטה יחד. הריקוטה נותנת מרקם קרמי יותר והמוצרלה את ה״חוטים״ שנמתחים מהעוגה.
בקדאיף אמיתי שמים קצפת בלבד ולא מוסיפים סוכר לשערות. בכל אופן כך עשו אצלנו.
נתקלתי בהרבה מתכונים לקינוח הזה וכל אחד עושה אחרת. בהחלט יכול להיות!!!
איזה מתכון מעולה! יוצאת עוגה ענקית וטרפנו אותה. כולם מבקשים מתכונים תודות לך!
ממשיכה להנות מהבלוג שלך ולהמליץ לאחרים.
תודה רבה איילת, כייף לשמוע!!!
מושף היקר,
דפדפתי בין מתכוני עוגות ונתקלתי בפוסט שלך על עוגת קדאיף.
בבת אחת קפץ לי זכרון ילדות מאושר שלי ושל אחותי.
בכל שנה בפורים אמא שלנו זכרונה לברכה היתה בחופש מעבודתה בבנק והיתה לוקחת אותנו לדיזינגוף סנטר להסתובבות בקניון ותמיד סיימנו עם עוגת קדאיף נפלאה בשלי.
זכרון מאושר של ילדות מאושרת.
תודה על המתכון, אנסה אותו בהקדם.
ובעיקר הזכרון של הרגע שצף מול עיניי חי כמו אז בילדותי.
בעיקר בימים עצובים אלה כעת כשמתקרב יום השנה ללכתה מאיתנו לפני 4 שנים.
וואו טליה, כל כך יפה ומרגש מה שרשמת.
זכרונות הילדות האלו כל כך ממלאים.
תודה רבה ששיתפת!!!