פלאפל ירוק טעים טעים

מעניין אם לכל אדם שגדל בישראל פלאפל זה טעם של ילדות. עבורי כן!

זה אירוע שהיה קורה פעם בשבוע. אימי הייתה נותנת לי כסף והייתי יוצא מהבית והולך לכוון חנות פלאפל שהייתה ידועה באותה תקופה בחולון. ב”פלאפל סרוסי” הייתי מזמין מנה ויושב על כסא רעוע לאכול אותה. זו הייתה מנה בלי התחכמויות: אדון סרוסי או אישתו היו שמים לי בתוך הפיתה פלאפל, כרוב כבוש, סלט ירקות, חמוצים וטחינה מעל הכל.

שנים אחר כך כמעט ולא יצא לי לאכול פלאפל. רק פה ושם לעיתים נדירות. הפלאפל נדחק לו לטובת השאוורמה 🙂 .

ואז עברתי למושב שחלק גדול מהאוכלוסיה בו תימנים ונחשפתי לכך שיש כעיקרון שני סוגים של פלאפל – זה שהוא ירוק בפנים וזה שהוא חום בפנים. יש לי העדפה ברורה לפלאפל מהסוג הירוק – לדעתי הוא יותר טעים וארומטי מחברו החום. הפלאפל הירוק מקבל עת צבעו מעשבי תיבול כמו כוסברה. הפלאפל החום מקבל את צבעו מגרגרי חומוס ותבלינים.

מדי פעם יוצא לי להכין פלאפל וכשאני מכין אני מבין עד כמה זה סך הכל קל. דבר ראשון חייבים להשרות את החומוס יום לפני ואז למחרת לטחון את המרכיבים, לכדרר קציצות ולטגן. זהו!

שני גורמים ראשיים משפיעים על הצלחת הפלאפל: הראשון הוא שהבלילה לא תהיה דלילה מדי (ואז אי אפשר יהיה להכין ממנה קציצות) וגם שלא תהיה קשה מדי (ואז התוצאה עלולה להיות דחוסה). הגורם השני הוא הטיגון שחייב להעשות בטמפרטורה של 180 מעלות בערך. בטמפרטורה כזו אם נכניס כדור פלאפל לשמן הוא יבעבע בצורה די פראית. אם לא בטוחים אני ממליץ בכל פה לקנות מדחום שעולה כמה שקלים בודדים באתרי מכירות בחו”ל.

אז מה דרוש לנו בשביל ההפקה הזו שתיתן לנו עשרות של כדורי פלאפל ירוקים נימוחים וטעימים?

• 500 גרם גרגרי חומוס יבש
• בצל בינוני
• 4-6 שיני שום
• צרור פטרוזיליה גדול
• צרור כוסברה גדול
• 1 פלפל חריף
• 2 כפות כמון
• 1 כף זרעי כוסברה
• 1 כפית אבקת אפייה
• 2-3 כפיות מלח לפי הטעם
• שמן קנולה לטיגון עמוק

שנתחיל? לא תאמינו כמה שזה קל!

• יום לפני שמתכוונים להכין את הפלאפל נשרה את גרגרי החומוס היבשים בקערה עם הרבה מים. משרים את גרגרי החומוס לפחות 12 שעות ואפשר עד 24 שעות. במקרה שמשרים 24 שעות מומלץ להחליף את המים פעמיים או שלוש פעמים במשך זמן זה.
• למחרת מסננים את גרגרי החומוס מהמים ומשאירים במסננת כמה דקות לפחות.

• קולים כ-2-3 דקות את זרעי הכוסברה במחבת יבשה תוך כדי הזזת המחבת.

• את זרעי הכוסברה שקלינו מעבירים למכתש ועלי וכותשים. אפשר גם להשאיר אותם שלמים ולכתוש אותם במעבד המזון שתיכף נשתמש בו.
• קולפים את שיני השום.
• שוטפים את עשבי התיבול.
• שוטפים את הפלפל החריף ומסירים את הגבעול שלו.
• במעבד המזון שמים את הכוסברה, הפטרוזיליה, הבצל, שיני השום, הפלפל החריף ללא הגבעול, הכמון, זרעי הכוסברה, אבקת האפייה והמלח וכותשים בפולסים לתערובת לא חלקה מדי אך ללא גושים גדולים.

• מוסיפים את גרגרי החומוס וכותשים את הכל לתערובת לא חלקה מדי אך ללא גושים בכלל. זוהי תערובת הפלאפל שלנו.

• עכשיו נעשה בדיקה על התערובת שלנו ונראה האם אפשר להכין ממנה קציצה בקלות. התערובת אמורה להיות לא סמיכה מדי ולא דלילה מדי. אם היא דלילה מדי לא נצליח ליצור קציצות שיחזיקו את עצמן. אם התערובת סמיכה מדי הקציצות יכולות לצאת יבשות ובמקרה כזה כדאי להוסיף מעט מים ולערבב שנית.

• נתחיל ליצור קציצות מהתערובת. הקציצות אמורות להיות בגודל של כדור פינג-פונג קטן. אם הן יהיו קטנות מדי הן יתיבשו במהלך הטיגון ואם הן יהיו גדולות מדי הן לא יתבשלו במרכזן במהלך הטיגון ולכן כדאי לשמור על גודל של כדור פינג-פונג עד כמה שאפשר אך לא להבהל מדי אם הגודל טיפה שונה.

• נחמם שמן לטיגון עמוק בסיר לא רחב במיוחד. אם יש מדחום אני ממליץ להשתמש בו ולהגיע לטמפרטורה של 180 מעלות.

• כאשר השמן מגיע לטמפרטורה של 180 מעלות מכניסים כמה קציצות ומטגנים מספר דקות לקבלת צבע שחום יפה. אם אין מדחום אפשר להכניס קציצה אחת ולראות שהיא מבעבעת בפראות ולא חלש – זה אומר שאנחנו בטמפרטורה הנכונה לטיגון. כאשר הקציצות מוכנות מוציאים אותן למסננת לניקוז נוזלים או לנייר סופג. ממשיכים לטגן כך את כל כמות הקציצות.

• זהו, הקציצות מוכנות. אפשר להגיש ככה כמו שהן או עם פיתות וסלטים (שכל אחד ירכיב בעצמו) או פשוט לשאול כל אחד מבני הבית מה הוא רוצה ולהרכיב לו פיתה כרצונו.

ומה עם פיתות? אפשר להכין מיני-פיתות, פיתה תימנית-סאלוף או פיתה-לאפה.

אהבתם את הפלאפל? אולי תרצו סלט סלק צלוי ליד או פלפלים חריפים בתחמיץ?

אם אהבתם אשמח לדעת (גם אם לא).

אם הכנתם אשמח שתשתפו איתי את הרשמים שלכם ו/או תמונה.

אם אתם מוצאים שהמתכון הזה מעניין לכם אשמח אם תרשמו לעידכונים במייל. עושים את זה פה למטה או בצד, מקבלים מייל לכתובת הדואר שרשמתם ומאשרים אותו. זה יבטיח שתקבלו מתכונים חדשים שלי היישר אליכם!

בתיאבון!