חריימה של טונה מקופסה

אני מניח שלא נולדתי עם כפית של חריימה בפה. כלומר לא נולדתי לעדה הנכונה בהקשר של חריימה. כלומר אפשר לומר שלא טעמתי חריימה עד גיל 20.

לא ממש מצליח להעביר לילדי את מה שהיה פה לפני 30-40 שנה . אם היית ילד להורים יוצאי מדינות אירופה סיכוי קלוש שתתקל במאכלים של יוצאי צפון אפריקה כמו חריימה או ג’חנון או סחוג. כל משפחה הייתה עם סגנון האוכל שלה והמטבח שלה. לא ממש היה עירבוב של מטבחים. לא היו יותר מדי מסעדות או יותר נכון לא היית יוצא למסעדות אלא בימי הולדת או מסיבות. במילים אחרות לא הייתה לך כמעט הזדמנות לראות מאכלים של מטבחים אחרים. מדורי העיתונים כמעט ולא עסקו באוכל ואינטרנט עוד לא היה קיים.

אני זוכר שבגיל 17-18 ראיתי לראשונה בחיי סחוג ביום הולדת של חבר. לא הבנתי מה חברי אומרים להזהר שזה חריף (לא ניסיתי אחרי שהזהירו אותי). הייתי בשוק שיש אוכל אחר מעבר למה שהכרתי.

ואז באיזשהו שלב טעמתי חריימה. הייתי המום מהאוכל הזה, דג בתוך רוטב מלטף של שום ועגבניות עם תיבול חזק ובועט. כל כך אהבתי את זה ולא הבנתי איפה התבשיל הזה היה כל השנים.

מאז אני אוהב מאוד חריימה אבל במשך השנים פחדתי להכין. חששתי שזה משהו שדורש מומחיות של ממות. יום אחד התגברתי על הפחד, הכנתי את כל החומרים והתחלתי לבשל חריימה כהילכתו. זה היה כל כך קל ומספק שפשוט צחקתי על זה שפחדתי להכין. איך שמטגנים את התבלינים מתפשט בבית ריח מדהים שמביא את כל הילדים למטבח ממש כמו מגנט.

אז עשיתי חריימה אין ספור פעמים וזה באמת פשוט. יום אחד הלכתי ל”בר לחם” (אחת המאפיות האהובות עלי…) וראיתי על הדלפק סנדוויצים עם סלט טונה. קניתי ל אחד כזה ויחד עם הביס הראשון יצאה לי קריאת התפעלות מהפה. הם לקחו את הרוטב של החריימה ופשוט בישלו בתוכו טונה מקופסה. לפחות כך זה הרגיש לי וכך נולדה המנה/סלט שאני עומד להסביר איך להכינה כאן.

אז בעצם מדובר על תהליך של הכנת חריימה אבל במקום לשים בסיר דג טרי או קפוא אני פשוט שם טונה מקופסה. זה כל כך פשוט ושימושי במלא צורות.

אז מה דרוש לנו בשביל ההפקה הזו?

• 5 כפות שמן זית או שמן קנולה
• 6-8 שיני שום כתושות
• 1 כף פפריקה מתוקה
• רבע כפית (ואפשר גם יותר ואפשר בכלל ללא) פפריקה חריפה
• 1 כפית כמון
• חצי כפית פלפל שחור
• 1 כפית מלח או יותר לפי הטעם
• קופסה של 100 גרם רסק עגבניות
• מיץ מחצי לימון
• 1 כוס מים
• 3 קופסאות טונה של 112 גרם נקי כל אחת

שנתחיל? זה 10-20 דקות עבודה ותקבלו משהו מהמם.

• כותשים את השום.
• מסננים את הטונה מהשמן או מהמים בו היא שרוייה בקופסת השימורים.
• מכינים את כל התבלינים.
• שמים את השמן במחבת. מחממים אותו דקה או שתיים על אש בינונית ומוסיפים את השום.

• השום צריך להתחיל להפיץ ריח מהמם. יש להזהר לא להשחים או חלילה לשרוף אותו, פשוט לטגן אותו כמה שניות עד אשר יפיץ ריח וזהו.

• מוסיפים את הפפריקה המתוקה, הפפריקה החריפה, הכמון, המלח, הפלפל ורסק העגבניות.

• מבשלים תוך ערבוב דקה או שתיים. הריח עכשיו צריך להיות מדהים. ממש כייף להתענג ממנו.

• מוסיפים מיץ לימון וכוס מים ומבשלים 5 דקות להסמכה.

• כאשר הרוטב הסמיך נוסיף את הטונה ונערבב.

• העירבוב ישבור את הגושים של הטונה.

• מערבבים מספר דקות תוך כדי בישול עד אשר התבשיל מסמיך. המטרה היא לקבל “שביל” ללא רוטב כאשר מעבירים כף עץ על המחבת.

יופי, אז יש לנו רוטב. זה לא היה קשה. מה אפשר לעשות איתו?

על אורז כמובן:

אפשר עם פסטה או על קוסקוס או בין שתי פרוסות לחם. זה מאוד שימושי וטעים.

נשמר לפחות 2-3 ימים במקרר.

אהבתם את הטונה? אולי תרצו תפוח אדמה אפוי ליד או גזר אפוי בתבלינים?

אם אהבתם אשמח לדעת (גם אם לא).

אם הכנתם אשמח שתשתפו איתי את הרשמים שלכם ו/או תמונה.

אם אתם מוצאים שהמתכון הזה מעניין לכם אשמח אם תרשמו לעידכונים במייל. עושים את זה פה למטה או בצד, מקבלים מייל לכתובת הדואר שרשמתם ומאשרים אותו. זה יבטיח שתקבלו מתכונים חדשים שלי היישר אליכם!

בתיאבון!