מסיבה של פריקסה אפוי באורך חצי מטר

חייב להודות – לא יצא לי יותר מדי פעמים לאכול פריקסה. זה לא משהו שהיה בבית הורי ולא משהו שגדלתי עליו. אבל עם כל זאת אני מבין שמדובר על לחם היסטרי בגלל המרקם ובגלל הטיגון ועוד עם כל התוספות שבאות איתו זו ממש ארוחה מליגה אחרת.

מאוד רציתי לעשות פריקסה מטוגן ארוך ארוך כמו באגט. אבל רצונות לחוד ומעשים לחוד. לא מצאתי דרך לטגן משהו ארוך אלא בתוך סיר ענק שלא נמצא בבית ממוצע.

אז הבנתי שאני צריך להתפשר ולאפות את הפריקסה במקום לטגן אותו. ברור שאפייה גם יותר בריאה מטיגון אבל מה עם הטעם? פחדתי שהטעם יהיה טעם של לחם רגיל וזהו. פחדתי שזה יהיה מאכזב מאוד.

בכל זאת, עם כל הפחדים הודעתי לילדים שמחר יש מסיבת פריקסה וזהו – יהיה מה שיהיה.

כשעתיים שלוש לפני המסיבה התחלתי להכין את הבצק. זה לא משהו ארוך או מייגע מדי להכין בצק כזה – 15 דקות והבצק עובר למצב תפיחה. בזמן התפיחה הכנתי את כל התוספות הסטנדרטיות של הפריקסה (אפרט בהמשך). אחר כך חילקתי את הבצק, עיצבתי והכנסתי לתנור החם.

איזה רגע של מתח…אני מוציא את הפריקסה מהתנור והוא נראה מליון דולר – ממש מה שרציתי שיהיה. אחרי הכל, לא כל יום יוצא לי לפגוש לחמנית פריקסה באורך של חצי מטר. זה ממש יצא כמו פריקסה מטוגן מבחינת הצורה, רק ארוך יותר.

ואז בא מבחן הטעימה: וואו, זה ממש קרוב בטעם לפריקסה המטוגן ובהחלט שיש לו את הטעם האופייני של פריקסה ולא סתם של לחם אנמי וארוך. ברור שפריקסה מטוגן יותר טעים אבל תאמינו לי שההבדלים לא משמעותיים ובהחלט ששווה לשקול אפייה של פריקסה כי זה יותר בריא מעבר למגבלת האורך שציינתי.

קחו לכם שעתיים-שלוש במטבח ותפתיעו את המשפחה עם משהו שהם לא ראו עדיין.

לפני שנתחיל כמה מילים על שמרים ותפיחה בכלל:

אני משתמש בקוביית שמרים של שמרית ולעיתים בשמרים יבשים. שימו לב לתוקף הקובייה אם אתם משתמשים בה. אם אתם משתמשים בשמרים יבשים אז שימו לב שהחוזק שלהם יורד ככל שעובר הזמן מרגע פתיחת אריזת הוואקום של השמרים האלו אז את אתם מרגישים שדברים שהייתם אופים בעבר עם שמרים יבשים פתאום לא תופחים אז יכול להיות שהשמרים נחלשו וכדאי לקנות אריזה חדשה. בכל מקרה אני מעדיף להשתמש בקובייה של שמרית כי היא נותנת תוצאות בטוחות ותפיחה מצויינת.

בקשר לזמנים במתכון:

תפיחה של בצק שמרים מושפעת מטמפרטורת החדר (המטבח), מטמפרטורת המים ומטמפרטורת הקמח ולכן אם אתם רואים שהבצק לא תפח מספיק למרות שחיכיתם בדיוק את הזמנים כפי שרשמתי אז בבקשה תנו עוד קצת זמן לבצק. הזמנים פה הם קו מנחה אבל בסביבות שונות זמני התפיחה יכולים להשתנות לכאן או לכאן.

אז מה דרוש לנו בשביל ההפקה הזו שתיתן לנו כ-3 פריקסה ארוכים באורך של חצי מטר או ארבע קצת פחות ארוכים?

  • חצי קילוגרם או כשלוש וחצי כוסות קמח
  • 390 גרם או כוס ושני שליש של מים
  • כף שמרים יבשים
  • כף סוכר
  • כפית מלח
  • 2 כפות שמן זית או שמן צמחי כלשהו לפי העדפה שלכם
רשימת החומרים: קמח, שמרים, סוכר, מלח ושמן

מעבר לכל אלו נזדקק לחומרים עבור התוספות שנגיש ועל כך אפרט בהמשך.

שנתחיל? מתכון פשוט והתוצאה מרהיבה!

  • בקערת מערבל נשים את שמן הזית, סוכר, מלח, שמרים, קמח ו-300 גרם מהמים.
כל החומרים מלבד 90 גרם מים (כלומר רק 300 גרם מים) בקערת המערבל…
  • נתחיל לערבל עד שהחומרים מתגבשים להם יחדיו לבצק.
  • נוסיף את יתרת המים ונמשיך ללוש כ-10 דקות לפחות עד אשר הבצק ניתק מדפנות הקערה. הבצק צריך להתקבל מאוד דליל בסוף הלישה וזה בסדר.
כאשר מוסיפים את יתרת המים בהתחלה זה נראה כאילו זה לא הולך להתאחד…
אבל לאט לאט זה מסתדר…
ובסוף מקבלים בצק דליל יחסית אבל חלק ויפה…חשוב להקפיד על 10 דקות לישה לפחות…
  • מכסים את הבצק ונותנים לו לתפוח כשעה.
הבצק מכוסה ותופח לו…
  • מחממים תנור לחום של 200 מעלות.
  • בינתיים נכין את התוספות. כל אחד כראות עיניו וטעמו אך אמליץ כאן על כמה מהדברים הסטנדרטיים שהולכים טוב עם פריקסה:
    • טונה מקופסה
    • לימון כבוש
    • ממרח לימון כבוש – טוחנים לימון כבוש עם קצת שמן זית לממרח
    • ביצים קשות
    • סלט פשוט של מלפפון ועגבניה
    • תפוח אדמה מבושל ופרוס
    • זיתים
מכין ממרח לימון כבוש… לימון כבוש ושמן זית במעבד המזון…
ונקבל את הממרח המהמם הזה…
קצת מחוספס וככה אני אוהב את זה…אפשר לטחון יותר חלק…
  • לאחר כשעה בודקים את הבצק. הוא צריך להיות תפוח מאוד.
הבצק תפח יפה יפה…
  • מקמחים את הבצק ומעבירים אותו למשטח מקומח.
מקמחים את הבצק…
ומעבירים אותו למשטח מקומח…
  • עכשיו נחלק את הבצק לשלושה או ארבעה חלקים שווים. אני חילקתי לשלושה חלקים של קצת יותר מ-300 גרם כל אחד. לא חייבים לשקול את החלקים ואפשר פשוט לחלק לפי העין.
חילקתי את הבצק לשלושה חלקים…
  • ומעצבים כל חלק לגליל ארוך. אפשר פשוט לגלגל כל חתיכת בצק לגליל ואז למתוח אותה או בכל צורה אחרת שנוחה לכם בדיוק כמו שמעצבים רצועות של חלה.
שלושת גלילי הבצק…העיצוב לא מושלם וזה בסדר…
  • מעבירים את רצועות הבצק לתבנית מרופדת בנייר אפייה. במהלך ההעברה הבצק מתארך וזה טוב לנו. אני הגעתי לכך שגלילי הבצק הם באורך של כחצי מטר. התנור שלי טיפה רחב יותר מתנור ביתי סטנדרטי. אפשרי לעשות את גלילי הבצק ארוכים פחות (ושמנים יותר) או לחילופין לחלק את הבצק לארבעה ולא לשלושה חלקים.
שלושת גלילי הבצק על תבנית האפייה המאורכת…
  • מכסים את הבצק לתפיחה אחרונה של כ-45 דקות.
הבצק תפוח ועומד להכנס לתנור…
אפשר לראות כמה הוא אוורירי…
  • מרססים את המאפים בספריי שמן.
  • אופים כ-25 דקות עד שהמאפים מקבלים צבע יפה.
  • מוציאים את המאפים מהתנור.
זה הצבע של המאפים כשיצאו מהתנור…
איזה מרקם יפה…
מהפנט…
כל כך יפים…
  • מגישים עם כל התוספות. זו הולכת להיות המסיבה הכי טובה בעיר… 🙂 .
השולחן עם כל התוספות…עוד רגע והמסיבה מתחילה…
  • חוצים את הפריקסה.
הפריקסה חצוי…איזה מרקם פנימי יפה!…
מסדרים טונה, תפוח אדמה וביצה…
ועל זה עגבניות…
כבר נראה משגע…
מהמםםםם…
סוגרים…
תיכף אוכלים…
בא לי ביס…
והכל בלאגן אבל זו המהות של מסיבה…לא?…
חותכים לחתיכות…וקוראים לכולם לבוא לשולחן…

אהבתם את הפריקסה האפוי? אולי מעניין אתכם גם סיגרים של כבד עוף או הום-פרייז?

אם אהבתם אשמח לדעת (גם אם לא).

אם הכנתם אשמח שתשתפו איתי את הרשמים שלכם ו/או תמונה.

אם אתם מוצאים שהמתכון הזה מעניין לכם אשמח אם תרשמו לעידכונים במייל. עושים את זה פה למטה או בצד, מקבלים מייל לכתובת הדואר שרשמתם ומאשרים אותו. זה יבטיח שתקבלו מתכונים חדשים שלי היישר אליכם!

בתיאבון!

השאר תגובה