פיתה תימנית – סאלוף

ללחמים השטוחים לסוגיהם יש מקום של כבוד באיזור שלנו. לא ברור לי אם זה בגלל סוגי החיטה המקומית שהיתה פה, אם זה בגלל שיטות הבישול והאפייה, אם זה בגלל האקלים החם או עקב כך שלחמים כאלו היו נוחים לנשיאה במדבר. בכל מקרה אפשר לומר שיש לנו באיזור הרבה לחמים שטוחים.

הנה, נמנה כמה מהם: פיתה, לאפה, סאלוף, פוקצ'יה, פיצה (יותר לכוון איטליה אבל גם זה נחשב ים תיכון), לוואש, נאן-א ברברי (כן, יש דבר כזה) ועוד. אפשר גם להחשיב את המלאווח והסבייה התימנים אבל הם יותר לכוון מאפים מורכבים עם שכבות.

מתוך כל אלו המאפים התימנים תופסים מקום של כבוד. הפעם אני רוצה להתמקד בפיתה התימנית שנקראת "סאלוף"

לא ממש יודע להגדיר את ההבדל בין פיתה לסאלוף. הייתי מנסה ואומר שסאלוף הוא יותר עבה ובשרני וגם הצורה שלו וההשחמה שלו מרמזת על עבודת יד לא אחידה וזה כל הקסם של המאפה הזה.

ניסיתי מספר סגנונות של סאלוף מכל מיני בצקים. הקו המנחה שלי היה שאת האפייה אעשה במחבת ולא בסיר חשמלי שנהוג בדרך כלל להכנת סאלוף. סיר כזה לא זמין בכל בית ולכן לא רציתי להתנות בו את המתכון. לעניות דעתי התוצאות שקיבלתי הן טובות ומשתוות לסאלוף שנקבל בסיר חשמלי.

לפני שנתחיל כמה מילים על שמרים ותפיחה בכלל:

אני משתמש בקוביית שמרים של שמרית ולעיתים בשמרים יבשים. שימו לב לתוקף הקובייה אם אתם משתמשים בה. אם אתם משתמשים בשמרים יבשים אז שימו לב שהחוזק שלהם יורד ככל שעובר הזמן מרגע פתיחת אריזת הוואקום של השמרים האלו אז את אתם מרגישים שדברים שהייתם אופים בעבר עם שמרים יבשים פתאום לא תופחים אז יכול להיות שהשמרים נחלשו וכדאי לקנות אריזה חדשה. בכל מקרה אני מעדיף להשתמש בקובייה של שמרית כי היא נותנת תוצאות בטוחות ותפיחה מצויינת.

בקשר לזמנים במתכון:

תפיחה של בצק שמרים מושפעת מטמפרטורת החדר (המטבח), מטמפרטורת המים ומטמפרטורת הקמח ולכן אם אתם רואים שהבצק לא תפח מספיק למרות שחיכיתם בדיוק את הזמנים כפי שרשמתי אז בבקשה תנו עוד קצת זמן לבצק. הזמנים פה הם קו מנחה אבל בסביבות שונות זמני התפיחה יכולים להשתנות לכאן או לכאן.

אז מה דרוש לנו בשביל ההפקה הזו שתיתן לנו חמש פיתות סאלוף גדולות ובשרניות?

  • 500 גרם או 3 וחצי כוסות קמח
  • כף שמרים יבשים או כחצי קוביית שמרים טריים (שמרית)
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • שלשת רבעי כף מלח
  • 1 כף סוכר
  • 360 גרם או אחת וחצי כוסות מים פושרים
  • 3 כפות שמן זית
רשימת החומרים: קמח, מים, שמן זית, שמרים, סוכר, מלח, אבקת אפייה

שנתחיל? שעה או קצת יותר ויש לכם 5 פיתות סאלוף אורגינל 🙂 .

  • בקערה שיכולה להכיל את כל החומרים נשים את המים, הקמח, השמרים, הסוכר, המלח ואבקת האפייה.
כל החומרים בקערה…
  • נכניס יד לקערה ונתחיל לערבב את החומרים. שיטה נוחה לעשות את זה היא להצמיד את כל 5 האצבעות לתחתית הקערה ולהתחיל לערבב את הבלילה מבלי להרים אותן. מערבבים ומערבבים עד שכל החומרים מתאחדים ולא נשארים אזורים עם קמח יבש. ממשיכים לערבב עוד דקה או שתיים. נקבל בצק לא אחיד. זה בסדר גמור.
מתחילים לערבב על ידי הצמדת כל האצבעות לתחתית…
לאחר 2-3 דקות של לישה נקבל בצק דביק ולא אחיד…
ככה נראה הבצק בסיום הלישה…
  • נשפוך על הבצק את שמן הזית אך לא נערבב אותו, פשוט שיכסה את הבצק ככל האפשר.
שופכים את שמן הזית על הבצק…
הנה, ככה…
  • מכסים את הבצק ונותנים לו לנוח ולתפוח כחצי שעה.
הבצק מכוסה למניעת התייבשות בעת התפיחה…
  • לאחר כחצי שעה נסיר את כיסוי הקערה.
  • נערבב בקלילות את הבצק עם השמן. אין צורך שהם יתאחדו בצורה מושלמת. הקיפולים שנעשה בשלב הבא "יסדרו" את הבצק.
נערבב את הבצק והשמן וזה מה שנקבל…
  • עכשיו נבצע מה שנקרא "קיפולים": נרים את הבצק מאחד מצידי הקערה ונזרוק אותו על יתר הבצק. נעשה את זה כמה פעמים מצדדים שונים של הבצק. הנה ככה:
קיפול שלב 1: מרימים את הבצק מצד אחד…
קיפול שלב 2: מפילים את הבצק שהרמנו על יתרת הבצק…
קיפול שלב 3: ממש מדביקים את הבצק שהרמנו ליתרת הבצק…עכשיו את כל הפעולה הזו עושים מכמה צדדים של הבצק…
  • נכסה שוב את הבצק וניתן לו לנוח 30 דקות נוספות.
כך נראה הבצק בסיום התפיחה השנייה…
  • נקמח את הבצק ואת משטח העבודה ונעביר את הבצק למשטח.
מקמחים את הבצק…
  • מחלקים את הבצק לחמש חתיכות דומות בגודלן – אין צורך לדייק. מכדררים כל חתיכת בצק לכדור.
מחלקים את הבצק ל-5 חתיכות ומכדררים כל חתיכה לכדור…
  • ניקח כל כדור בצק ונשטח אותו עם הידיים לעובי של 1 סנטימטר. אין צורך במערוך, פשוט עושים זאת עם האצבעות. הבצק אמור להפתח לגודל של פיתה גדולה פחות או יותר.
משטחים כל חתיכת בצק לעובי של 1 סנטימטר…אמור להתקבל עיגול בקוטר של פיתה גדולה בערך….
  • מחממים מחבת יבשה ושמים את חתיכת הבצק בתוכה. כל דקה בערך הופכים. קשה לתת זמנים כמה יקח לפיתה להיות מוכנה אבל מדובר במספר דקות. כאשר רואים סימני חריכה משני צידי הפיתה זה הזמן להסיר אותה מהאש. יכול להיות שפיתה ראשונה תשרף, זה לפעמים לא פשוט להעריך את החום שצריך. לימדו מזה ומבטיח לכם שהפיתה הבאה תצא הרבה יותר טוב.
הפיתה במחבת…הופכים כל דקה מצד לצד…
אחרי דקה בצד אחד הופכים לצד שני…
זה מה שקיבלנו לאחר דקה בצד אחד…חסר עוד צבע אבל אנחנו בדרך הנכונה…
זה צבע יפה ונכון…סימני החריכה הם טבעיים בפיתה כזו והם מוסיפים המון טעם…
  • לאחר שהוצאנו את הפיתה ננגב את המחבת עם חתיכת נייר סופג (בזהירות כי המחבת חמה) בכדי שלא ישאר לנו במחבת קמח שרוף.
  • נמשיך לסאלוף הבא…
זה מה שנקבל…כייף להגיש עם כל מיני מנות פתיחה…
זה הסאלוף במלוא תפארתו…
הפעם מגיש עם חומוס…
הנה, ככה…

אהבתם את הסאלוף? אולי תרצו סיגרים של כבד עוף ליד או הום-פרייז.

אם אהבתם אשמח לדעת (גם אם לא).

אם הכנתם אשמח שתשתפו איתי את הרשמים שלכם ו/או תמונה.

אם אתם מוצאים שהמתכון הזה מעניין לכם אשמח אם תרשמו לעידכונים במייל. עושים את זה פה למטה או בצד, מקבלים מייל לכתובת הדואר שרשמתם ומאשרים אותו. זה יבטיח שתקבלו מתכונים חדשים שלי היישר אליכם!

בתיאבון!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.