בילדותי לא ידעתי מה זה סחוג. זה לא רק שלא אכלתי או לא טעמתי סחוג. ממש לא ידעתי שיש כזו מילה ולא ראיתי סחוג מימי. אלו היו זמנים שאם לא היית תימני לא היה לך סיכוי לראות סחוג היכנשהו. כל בית היה נעול בתוך המטבח שלו, לא היית יוצא למסעדות בתדירות גבוהה ולכן לא נחשפת למאכלים אחרים ממה שהוריך הכינו.
בגיל 18 במסיבת יום הולדת של חבר היה מונח סחוג על השולחן. לא ידעתי מה זה. כולם דיברו שזה חריף וצריך להזהר אם לא רגילים לזה. סיקרן אותי אבל לא העזתי לטעום. מעבר לכך הבנתי שיש אנשים שאוכלים משהו שונה משניצל-אורז-ציפס-סלט בביתם. מעורר מחשבה!
אחר כך בגיל 35 עברתי לגור במושב שרוב האוכלוסיה בו הייתה תימנים. פתאום התחלתי להחשף לסוגים שונים של סחוג. זה מחמם את הלב כאשר פתאום דופק לך בדלת השכן ואומר לך “קח, הכנתי סחוג טעים טעים שיהיה לך” – ככה זה בקהילה של מושב, אנשים מפנקים אחד את השני.
שכן אחד היה מכין סחוג ירוק ושכן אחר סחוג אדום, זה היה מכין אותו חריף והשני אפילו חריף יותר, כל אחד והסגנון שלו לסחוג. על דבר אחד אין עוררין וכולם מסכימים – סחוג זה עושר של טעמים ולא רק חריפות. חשוב שהסחוג יהיה עשיר בטעם. זה אפילו יותר חשוב מהחריפות עצמה.
יום אחד שכנה שגרה לידי הביאה לי סחוג שעשתה ב”מסחק”. ה”מסחק” היא אבן שמביאים מתימן ועליה שמים את מרכיבי הסחוג. עם אבן נוספת כותשים את כל המרכיבים ומתקבל סחוג במרקם מעניין. אז אותה שכנה מביאה לי את הסחוג, אני טועם ומקבל צמרמורת. זה פשוט סחוג בליגה אחרת. כל כך עשיר בטעם שאי אפשר לתאר את זה. פשוט התאהבתי בסחוג שלה ולא יכולתי להפסיק לאכול אותו עד שנגמר. לחם – עם סחוג, קוטג’ – עם סחוג, בשר – עם סחוג, תפוח אדמה – עם סחוג, סלט – עם סחוג. מאז איני שוכח את אותו סחוג.
שכן אחר נותן לי אספקה סדירה של קופסת סחוג מדי פעם. הסחוג שלו מקסים אף הוא.
באיזשהו שלב הבנתי שזה כייף לתת ולקבל סחוג והתחלתי להכין בעצמי ולחלק לאחרים. בהתחלה פחדתי שיצא חריף מדי אבל זה יצא לא חריף בכלל. ככל שהזמן עבר הבנתי עוד ועוד איך להכין סחוג כהילכתו. יש מתכונים רבים לסחוג אבל אני אף פעם לא נצמדתי למתכון זה או אחר וזה גם מה שאני אנסה להעביר כאן. אנסה לתת מתכון מסגרת שאפשר לשנות לפי חומרי הגלם הזמינים. לא חייבים שזה יהיה בדיוק אותו הדבר.
אז סחוג זה קודם כל עושר של טעמים ובשביל לקבל עושר כזה אני מקפיד לערבב כמה סוגי פלפלים יבשים עם פלפלים חריפים טריים, עם שום וכוסברה ותבלינים יבשים שהם מלח,פלפל,זרעי כוסברה וכמון. אלו המרכיבים של סחוג כהילכתו. אני מעדיף לא להצמד למתכון מדוייק אלא לגוון.
מכוון שהכנת סחוג דורשת התעסקות והיא מלאכה מלכלכת יותר ממתכונים אחרים וגם מכוון שסחוג אפשר להקפיא אז אני מכין בכל פעם כמות גדולה, מקפיא אותה ואז משתמש ומחלק לאנשים. זו הדרך שלי להפיץ טוב לב לאחרים. אני ממליץ לכם גם להכין כמות גדולה, להקפיא בקופסאות ולחלק למי שמעוניין. מבטיח שזה כייף!
דבר חשוב שכדאי לדעת בקשר לפלפלים חריפים טריים: בעונת הקיץ חריפותם של הפלפלים גבוהה יותר, כלומר סחוג שתכינו בקיץ יהיה יותר חריף מסחוג שתכינו בחורף מאותה כמות של פלפלים.
אז מה דרוש לנו בשביל ההפקה הזו? אפשר לחלק את הכמות שכתובה כאן להכנת כמות קטנה יותר ואפשר כמובן להכפיל. עשו כרצונכם! אני אפרט את רשימת המרכיבים ואיך אפשר לשחק איתם כי לא ממש חובה לכלול את כל המרכיבים:
- 1000 גרם פלפל ירוק טרי חריף
- 500 גרם פלפל אדום טרי חריף (צ’ילי)
- כמה יחידות של פלפל הבנרו או פלפל חריף טרי שונה מאלו שלמעלה – לא חובה
- תערובת של פלפלים אדומים יבשים חריפים מסוגים שונים (יש קטנים ויש גדולים, לכל אחד סוג אחר של חריפות וטעם) – אני ממליץ על 300-500 גרם פלפלים כאלו אבל אפשר לשנות ואפשר גם בלי
- 15 שיני שום
- 1-2 כפות כמון
- 1 כף מלח
- חצי כף פלפל שחור טחון טרי
- 2 כפות זרעי כוסברה או שלמים או טחונים
- 2-3 צרורות כוסברה גדולים (כאלו שקונים בשווקים)
כמו כן צריך כפפות לטקס (ללא אבקה). לא כדאי להתעסק עם הפלפלים בידיים חשופות. זה יכול לעשות כוויות ולכאוב מאוד בייחוד עם נוגעים בעיניים ובמקומות רגישים בגוף.
אז יש לנו את החומרים. שנעבור להכנה?
- קודם כל, כמה שעות לפני ההכנה נשרה את הפלפלים היבשים במים. זה יגרום להם להתרכך.
- לאחר כמה שעות של השרייה נשים את הפלפלים בתוך מסננת וניתן להם להגיר את כל המים העודפים.
- אם אנו משתמשים בזרעי כוסברה שלמים נקלה אותם על מחבת יבשה מספר דקות תוך ערבוב. חשוב לא לשרוף אותם. הם יתחילו להשמיע פצפוץ ולקפץ מעט וזה הזמן לכבות את האש.
- לאחר הקלייה נעביר למכתש ועלי ונכתוש את הזרעים. לא חייבים לכתוש לאבקה אלא לתערובת מגורענת.
- אני אוהב גם לקלות 4-5 פלפלים ירוקים על אש פתוחה להוספת טעם מעושן. זה לא ממש חובה.
- נסיר את הראש של כל פלפל קלוי.
- נסיר את הראש של כל פלפל טרי ונחתוך לחתיכות גדולות.
- נקלוף אל השום ונשים במיכל מעבד מזון יחד עם זרעי הכוסברה והמלח, הפלפל והכמון. נכתוש לתערובת גרעינית. נעביר לקערה גדולה שתכיל בסופו של דבר את כל מרכיבי הסחוג.
- נכתוש את הפלפלים הטריים במעבד המזון ונעביר לאותה קערה.
- נכתוש את הפלפלים היבשים במעבד המזון ונעביר לאותה קערה.
- נכתוש את הכוסברה הטרייה במעבד המזון ונעביר לאותה קערה. לחילופין אפשר גם לכתוש את הכוסברה עם הפלפלים היבשים.
- עכשיו יש לנו את כל המרכיבים בקערה אחת.
- נערבב היטב בעזרת כף או היד (שמכוסה בכפפת לטקס) את כל המרכיבים.
- נטעם ונתקן תיבול במידת הצורך.
- נעביר את התערובת לקופסאות ומשם למקרר (לשימוש מיידי) או למקפיא.
זהו, הסחוג מוכן, מתאים לכל דבר, לכל סלט לערבוב עם כל גבינה, למריחה על לחם או בכל מקום שנדרשת חריפות.
אם אהבתם אשמח לדעת (גם אם לא).
אם הכנתם אשמח שתשתפו איתי את הרשמים שלכם ו/או תמונה.
אולי תאפו איזה לחמניות שילכו עם הסחוג הזה? או אולי תפוח אדמה אפוי שיהווה תוספת ליד?
אם אתם מוצאים שהמתכון הזה מעניין לכם אשמח אם תרשמו לעידכונים במייל. עושים את זה פה למטה או בצד, מקבלים מייל לכתובת הדואר שרשמתם ומאשרים אותו. זה יבטיח שתקבלו מתכונים חדשים שלי היישר אליכם!
בתיאבון!
המתכון הכי מדליק שראיתי לסחוג
תודה רבה לך עדי!