לחמים קטנים ומטריפים מצופים זרעים

יש לי במקפיא מגירה של לחמים. בכל פעם שהיא מתרוקנת אני מתחיל לחשוב במה אמלא אותה. לפעמים רוצה למלא אותה בלחמניות שום, לפעמים בפוקצ’יות, לפעמים בפיתות ולפעמים בלחמים קטנים כאלו מצופים זרעים. אלמן עם שלושה מתבגרים חייב מגירה כזו אני חושב לעצמי. זה זמין ופותר (לפחות באופן חלקי) את השאלה “מה נאכל הערב” או “מה אקח מחר בבוקר לבית הספר”.

לעיתים אני כל כך עסוק שאני לא מספיק לאפות כלום ואז המגירה נשארת לה ריקה. נראה לי שהיא בוכה ועצובה ברגעים כאלו (ועוד בחושך…) ואז אני מפצה אותה בשלל מאפים בהזדמנות הכי קרובה שמתאפשרת.

לפעמים אין ברירה וממלא את המגירה בלחמניות מהמכולת. כאלו ארוכות או עגולות עם קשר. הלחמניות מהמכולת הן נחמדות אבל אין להן שום אופי. כל הטעם שלהן מסתמך על מה שתשים בהן. אני אוהב לחם עם אופי ואפילו עם אופי חזק. אופי כזה שכשתאכל אותו תרגיש מה הוא מנסה להגיד וכזה הוא הלחם שאני מציע כאן.

אז מדובר בלחם או בלחמים קטנים, מעין לחמניות מאורכות עם קרום דיי קשה מצופה בזרעים של שומשום, קצח, קימל ואניס. התוך של הלחמניה רך מאוד ומהווה ניגוד מושלם לקרום הקשה שעוטף אותה. כל כך טעים ולא דורש (אלא אם רוצים) שתהפכו אותו לסנדוויץ. כל כך הרבה אופי יש ללחם הזה שהוא עומד בפני עצמו אך גם ישתלב נהדר עם כל דבר שתחפצו.

את הרעיון ללחם הזה ראיתי לפני המון שנים במעדנייה תל אביבית מהממת שמאז הספיקה להיסגר. המיוחד בלחם הזה הם זרעי האניס. בכלל אניס שנוי במחלוקת. אני יודע שלא כולכם אוהבים אותו אבל כמות זרעי האניס במתכון זה היא מינימלית ובאה לתת רמיזה של רעננות ולא טעמי אניס מודגשים. אנשים שטעמו את הלחם הזה אהבו אותו גם אם הם שונאים אניס. אני ממליץ לא לוותר על השימוש בזרעי אניס כאן (למרות שאין בעייה לוותר עליהם אם זה לא בא בחשבון בשום אופן). (-וואו 6 פעמים הזכרתי אניס בפיסקה אחת… 🙂 ).

להכנת הלחם הזה נדרשות שעתיים או קצת יותר. זהו תהליך פשוט שלא דורש מיקסר, לא דורש ידע, לא דורש חומרים מיוחדים (מלבד זרעי אניס וקימל – לא בטוח שאלו נחשבים מיוחדים כל כך) ולא דורש התפחות ארוכות, לחם פשוט עם תוצאה מדהימה!

פנו לכם שעתיים או שעתיים וחצי ובואו נתחיל.

אז מה דרוש לנו בשביל ההפקה הזו שמתאימה ליצירת 16 לחמים מאורכים אישיים?

• 1 קילוגרם קמח
• 650 גרם מים או קצת יותר מ-2 וחצי כוסות
• 25 גרם שמרים (קובייה) או 8 גרם שמרים יבשים
• 15 גרם או כף מלח
• 12 גרם או כף סוכר
• 200 גרם שומשום או 1 וחצי כוסות
• 30 גרם זרעי קצח
• 20 גרם זרעי קימל
• 20 גרם זרעי שומר
• כפית מלח גס

לעבודה!

• בקערה שתהיה מספיק גדולה להכיל את כל החומרים נשים את המים, הקמח, השמרים (אם זו קובייה אז יש לפורר אותה תחילה), המלח והסוכר. מומלץ לשים את המים לפני הוספת יתר החומרים. זה ימנע הידבקות של קמח לתחתית הקערה.

• נכניס יד לקערה ונתחיל לערבב את החומרים. שיטה נוחה לעשות את זה היא להצמיד את כל 5 האצבעות לתחתית הקערה ולהתחיל לערבב את הבלילה מבלי להרים אותן. מערבבים ומערבבים עד שכל החומרים מתאחדים ולא נשארים אזורים עם קמח יבש. ממשיכים לערבב עוד דקה או שתיים. נקבל בצק קצת נוזלי ולא אחיד. זה בסדר גמור.

• נכסה את הבצק וניתן לו לנוח חצי שעה.

• אחרי חצי שעה נדליק את התנור ונכוון ל-220 מעלות. אם יש אבן אפייה זה הזמן להניח אותה במרכז התנור על רשת או בתבנית. אם אין אבן זה גם בסדר – לא חייבים.
• נסיר את כיסוי הקערה.
• עכשיו נבצע מה שנקרא “קיפולים”: נרים את הבצק מאחד מצידי הקערה ונזרוק אותו על יתר הבצק. נעשה את זה כמה פעמים מצדדים שונים של הבצק. הנה ככה:

• שוב נכסה את הבצק ונשלח אותו למנוחה של כחצי שעה.
• לאחר כחצי שעה נסיר את הכיסוי מהבצק ונבצע שוב את פעולות הקיפול מכוונים שונים של הקערה.

• נכסה שוב את הבצק ונשלח אותו שוב למנוחה של כחצי שעה.
• אחרי חצי השעה הזו אנו אמורים לקבל בועות ובצק תפוח כמו כרית. הנה כך:

• נקמח היטב את פני הבצק.

• נקמח היטב את משטח העבודה שלנו.
• נהפוך את הקערה על המשטח המקומח וניתן לבצק ליפול במינימום עזרה. אם הוא דבוק נעזור לו.
• נמתח מכל הכוונים ובעדינות גדולה את הבצק. המטרה היא להגיע לבצק מלבני בעובי של 2 סנטימטר בערך או קצת יותר. צריך להזהר ולהשתדל לא לפוצץ את בועות האויר אבל לא נורא אם חלק מהבועות מתפוצצות.

• עכשיו ניקח שפכטל או סכין ונתחיל לחתוך את הבצק לפסים של 3-4 סנטימטר. לא ממש צריך לדייק ולא כל הפסים צריכים להיות באותו גודל. הנה כך:

• עכשיו ניקח את כל הזרעים יחד עם כפית המלח הגס ונשים אותם על מגש ארוך שיכול להכיל בנוחות כל אחת מחתיכות הבצק.

• נערבב את כל הזרעים והמלח באחידות.

• נכין גם מגש מאורך שיכול להכיל בנוחות כל אחת מחתיכות הבצק ונשפוך לתוכו מים בגובה של סנטימטר או קצת פחות.
• על משטח העבודה יהיו לנו מסודרות חתיכות הבצק, מגש מים ומגש זרעים. הנה כך:

• תלוי באורך חתיכות הבצק אנו צריכים לקבל החלטה האם הן ארוכות מדי ואז לחתוך כל חתיכה לשתיים לאורך או להשאיר את הגודל שקיבלנו. צריך לקחת בחשבון שהרמת חתיכת בצק (אשר תבוצע בשלב הבא) תמתח אותה במידה מסויימת כך שחתיכות הבצק תהיינה ארוכות יותר ממה שיש לנו עכשיו. כאן בתמונות אני חתכתי כל חתיכת בצק לשתיים.
• ניקח חתיכת בצק, נשים אותה לשניה בתוך המים, ננער קצת ומיד נעביר למגש הזרעים. כמובן שבגלל שהבצק רטוב אז הזרעים ידבקו אליו בצורה צפופה.

• נהפוך את הבצק כך שצד הזרעים הדבוקים יהיה כלפי מעלה ונניח על נייר אפייה. נעשה כך עם כל חתיכות הבצק. יש להעביר את הבצק בזריזות ממשטח העבודה למים לזרעים ולבסוף לנייר האפייה.
• נחכה 10 דקות לתפיחה סופית ונכניס את חתיכות הבצק הראשונות לתנור.

• אפייה 18-22 דקות (אך אני ממליץ לבדוק לאחר 15 דקות בכדי לראות האם הלחם מוכן).

זהו! זה לא היה קשה.

עכשיו קיבלנו משהו כמו 16 לחמים (יכול להיות גם קצת יותר או פחות).

כדאי לטעום את הלחם ככה ללא שום תוספת. הזרעים נותנים טעם מהמם ואין צורך בשום דבר נוסף.

ואז אולי להכין סנדוויצים…כמו זה?

ומה שנשאר כדאי להעביר למקפיא לשימוש בהמשך.

ממליץ לנסות גם אם אף פעם לא אפיתם וגם אם מפחדים. באמת שאין ממה לפחד.

ואם כבר הכנתם את זה אולי תרצו ליד גם ירקות צלויים כמו שאני מציע כאן או גזר אפוי כמו זה?

אם אתם מוצאים שהמתכון הזה מעניין לכם אשמח אם תרשמו לעידכונים במייל. עושים את זה פה למטה או בצד, מקבלים מייל לכתובת הדואר שרשמתם ומאשרים אותו. זה יבטיח שתקבלו מתכונים חדשים שלי היישר אליכם!

בתיאבון!